דלגו לתוכן

Scrum מול Kanban

השוואה בין Scrum ל-Kanban: ספרינטים תחומי-זמן מול זרימה רציפה, תפקידים, מגבלות WIP, מדדים, והמקום שבו הלוח מבוסס-האיטרציות של East Agile Tracker יושב ביניהן.

Scrum ו-Kanban הן שתי שיטות האג’ייל שצוותים משווים ביניהן לרוב. שתיהן הופכות את העבודה לגלויה, ושתיהן שואפות לספק בחלקים קטנים. ההבדל ביניהן הוא בקצב העבודה: Scrum מתכננת בתיבות-זמן קבועות, ו-Kanban מושכת עבודה באופן רציף ומגבילה את כמות העבודה שנמצאת בתהליך בו-זמנית.

עמוד זה משווה בין השתיים. למשפחה הרחבה יותר, כולל XP ו-Lean, ראו מהו פיתוח אג’ילי?.

Scrum מארגנת את העבודה בספרינטים (sprints) — תיבות-זמן קבועות, לרוב בין שבוע לארבעה שבועות. כל ספרינט מתחיל בתכנון ספרינט, שבו הצוות בוחר את העבודה שהוא מצפה לסיים, ומסתיים בסקירה של מה שנבנה וברטרוספקטיבה על אופן העבודה של הצוות.

Scrum מגדירה שלושה תפקידים:

  • Product Owner (בעל המוצר) — הבעלים של ה-backlog של המוצר ושל הסדר שלו.
  • Scrum Master — מלווה את הצוות בתהליך ומסיר מכשולים.
  • Developers (מפתחים) — בונים את התוספת (increment).

המדד המרכזי הוא מהירות (velocity): כמה עבודה הצוות מסיים בכל ספרינט, נתון שמזין את התוכנית של הספרינט הבא. ראו מהי מהירות?.

Kanban יוצאת מזרימת העבודה שכבר קיימת אצל הצוות. פריטי עבודה נעים על פני לוח של עמודות שמייצגות שלבים (למשל לביצוע ← בתהליך ← בסקירה ← הושלם). שלושה רעיונות נושאים את השיטה:

  • המחישו את זרימת העבודה — כל פריט וכל שלב נמצאים על הלוח.
  • הגבילו עבודה-בתהליך (WIP) — לכל עמודה יש תקרה; פריט חדש נכנס רק כשפריט אחר יוצא.
  • נהלו את הזרימה — הצוות מודד כמה זמן לוקחים פריטים (cycle time, lead time) ומסיר את צווארי הבקבוק.

ב-Kanban אין תיבות-זמן והיא אינה מגדירה תפקידים. התכנון מתרחש בכל פעם שהתור צריך מילוי מחדש.

ScrumKanban
קצבספרינטים קבועים (1–4 שבועות)זרימה רציפה
התחייבותהעבודה שתוכננה לספרינטללא התחייבות למנה; מושכים כשיש קיבולת
תפקידיםProduct Owner, Scrum Master, Developersלא מוגדרים
שינוי באמצע מחזורלא מעודד בתוך ספרינטמותר בכל עת
הגבלת העבודההקיבולת של הספרינטמגבלת WIP לכל עמודה
מדדים מרכזייםמהירות, burndowncycle time, lead time, throughput
לוחמתאפס בכל ספרינטקבוע

אף אחת מהשיטות אינה טובה יותר באופן כללי. Scrum מתאימה לצוותים שרוצים קצב תכנון קבוע ותחזית שנבנית מספרינטים קודמים, כמו צוותי מוצר ששולחים תכונות לפי לוח זמנים. Kanban מתאימה לעבודה שמגיעה באופן בלתי צפוי וצריך לטפל בה כשהיא מגיעה, כמו תמיכה, תפעול או תחזוקה.

צוותים רבים משלבים בין השתיים (“Scrumban”): הם שומרים על קצב תכנון ובמקביל עוקבים אחר כמות העבודה שבתהליך.

East Agile Tracker מבוסס איטרציות, ולכן הוא קרוב יותר ל-Scrum ול-eXtreme Programming מאשר ל-Kanban. הוא משתמש במונחים משלו לחלק מהמושגים שלמעלה:

  • ספרינטים נקראים איטרציות. כל פרויקט קובע אורך איטרציה של 1–4 שבועות. איטרציות נוצרות אוטומטית; אין ספרינט שצריך לפתוח או לסגור. ראו איטרציות.
  • ה-Backlog הוא רשימה מסודרת אחת. בעל המוצר שומר עליה בסדר עדיפויות קפדני, וה-Backlog מקרין את האיטרציות הקרובות על בסיס המהירות. ראו סיפורי משתמש ותכנון איטרציה.
  • המהירות קובעת את גודל התוכנית. כשתכנון אוטומטי של איטרציות מופעל, האיטרציה הנוכחית מתמלאת עד המהירות שלכם ולא יותר. ראו תכנון איטרציה.
  • לכל סיפור יש מצב משלו. סיפור עובר בין Unstarted ← Started ← Finished ← Delivered ← Accepted, והמצב מוצג על הכרטיס, במקום מעבר בין עמודות בלוח. ראו מכונת המצבים.

אין מגבלות WIP ואין מצב זרימה ללא איטרציות. רעיונות ה-Kanban שכן עוברים הם הנראוּת (כל סיפור והמצב שלו על לוח אחד) ומדדי זרימה: עמוד ה-Metrics מציג את מגמת המהירות, את ה-burndown ואת הסיפורים שגולגלו בין איטרציות.